חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

היטל השבחה- פגיעה במקרקעין ע"י תכנית, כאמור בסעיף 197 לחוק, איננה "הפקעה" לעניין פרק ה' לפקודה והמס המשולם על הפיצויים המתקבלים בגין פגיעה זו אינו זכאי להטבה הגלומה בסעיף 91(ז) לפקודה

.

פגיעה במקרקעין ע"י תכנית, כאמור בסעיף 197 לחוק, איננה "הפקעה"
לעניין פרק ה' לפקודה והמס המשולם על הפיצויים המתקבלים בגין פגיעה זו
אינו זכאי להטבה הגלומה בסעיף 91(ז) לפקודה

 

בעקבות ע"א 9433/12, 1656/13 מיכאל סודרי נ' פקיד שומה פ"ת

מאת עוה"ד צבי שוב ויפעת בן אריה

 

בימים אלו (26.3.14) ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"י כב' הרכב השופטים  א' גרוניס, א' חיות  ו-א' שוהם, במסגרת שני ערעורים שהוגשו על פסק דינו של בית משפט קמא (מחוזי ת"א מפי כב' הש' יונה אטדגי), האחד הוגש ע"י הנישום (להלן – "הנישום") והנוסף ע"י פקיד שומה פ"ת (להלן – "פקיד השומה"/"פקיד מס הכנסה")שתוקצרו בניוזלטר מס' 42, כאשר במרכז הערעורים התעוררו שתי שאלות:

  1. האם הנישום החב במס שמשולם לפי חלק ה' ("רווחי הון") לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א 1961 (להלן-"הפקודה") על פיצויים שהתקבלו בגין פגיעה על ידי תכנית לפי סעיף 197 לחוק, זכאי ליהנות מההטבה הכלולה בסעיף 91 (ז) לפקודה, הקובע כי "המס שיחול על ריווח הון בהפקעת נכס הוא מחצית המס המתחייב על פי סעיפים קטנים (א) עד (ו)", כלומר, האם אותו נישום זכאי ליהנות מההטבה בשווי מחצית המס הרגיל?
  2. כאשר התכנית הפוגעת פגעה בפועל גם במקרקעין הגובלים במקרקעין הכלולים בתכנית, והפיצוי שניתן בעקבות התכנית הפוגעת לפי סעיף 197 הנ"ל כלל גם פיצוי עבור הפגיעה שנגרמה במקרקעין הגובלים האם ניתן לנכות מהמס ששולם בגין פיצוי זה את עלות רכישת המקרקעין הללו?

עניינו של הערעור בשומת מס שהוצאה בגין פיצויים שנתקבלו בעקבות תביעה מכוח סעיף 197 לחוק, שהוגשה בגין פגיעה במקרקעין ובמקרקעין הגובלים בהם עקב אישור תכנית חדשה לגביהם.

המדובר במקרקעין בשטח של כ- 60 דונם שהיו בייעוד חקלאי וגן לאומי במצבם הקודם, כאשר בעקבות פרסום תכנית חדשה לגביהם, שונה הייעוד של כ- 35 דונם מהם לדרך ולמחלף, שטח של כ- 15 דונם מהם הוגדר כשטח בתחום קו בניין, ויתרת המקרקעין בשטח של כ- 10 דונם נותרה מחוץ לתכנית הפוגעת (להלן- "המקרקעין הגובלים"). בעקבות אישור התכנית הגיש הנישום את תביעתו הנ"ל בגין ירידת הערך שנגרמה למקרקעין. עפ"י קביעת שמאי מכריע שמונה במסגרת בירור ההליך נקבעה ירידת הערך בסך של 11,000$ לכל דונם קרקע שייעודה היה חקלאי, ו- 3,000$ לכל דונם קרקע שייעודה היה גן לאומי. בנוסף לכך, השמאי קבע כי הפיצוי האמור צריך להינתן גם בגין המקרקעין הגובלים שלא נכללו בתכנית הפוגעת, משום שבהיותם גובלים עמם הם נפגעים ממנה במידה זהה.

בהתאם לפסק הדין שולם לנישום פיצוי כספי, עליו דיווח הוא לפקיד מס הכנסה. עקב כך, פקיד מס הכנסה הוציא שומה לנישום, עליה הוגשה השגה, שהתקבלה בחלקה, וכתוצאה מכך הוגש ערעור לבית משפט קמא, בו בין היתר התעוררה השאלה לעיל ולפיה טען הנישום כי הוא זכאי להטבת המס לפי סעיף 91(ז) לפקודה. לטענתו, גם הפיצוי שהתקבל בעקבות התכנית הפוגעת הוא פיצוי שהתקבל ב"הפקעת הנכס", משום שהתכנית הפוגעת מהווה רק שלב ראשון מתוך 2 השלבים המובילים בסופם להפקעה, ולכן יש לראות את שניהם כהפקעה. מאידך, פקיד מס הכנסה טען כי פגיעה על ידי התכנית וההפקעה עצמה הינם עניינים נפרדים, וכך גם הפיצוי המתקבל בגין כל אחד מהם ועל כן וכפועל יוצא המערער לא זכאי להטבת המס הקבועה בסעיף 91 (ז) לפקודה.

בנוגע לשאלה השנייה, טען הנישום כי הוא זכאי לניכוי עלות רכישת המקרקעין הגובלים, בסך של כ- 90,000 ₪. לטענתו, הנכס, אשר יצא מידיו או מומש על ידו בעת ירידת ערך המקרקעין, הינו חלק יחסי משווי המקרקעין, דהיינו, אותו שווי אשר נגרע בפועל מערכם של המקרקעין בעקבות התכנית הפוגעת. מנגד, פקיד השומה טען כי "הנכס שנמכר" ע"י המערער הוא זכות התביעה שלו לפי סעיף 197 לחוק התו"ב, או לחילופין הינו הוויתור על זכותו לאי פגיעה בערכו של הנכס.

באשר לשאלה הראשונה שעניינה הטבת מס לפי סעיף 91 (ז) לפקודה, קבע בית משפט קמא (לחובת הנישום) כי, פגיעה במקרקעין על ידי תכנית, כאמור בסעיף 197 לחוק, איננה "הפקעה" לעניין פרק ה' לפקודה והמס המשולם על הפיצויים המתקבלים בגין פגיעה זו אינו זכאי להטבה הגלומה בסעיף 91(ז) לפקודה.

באשר לשאלה השנייה- סוגיית ניכוי עלות רכישת המקרקעין הגובלים, קבע בימ"ש קמא (לחובת רשויות מס) , כי חישוב הניכוי המותר צריך להיעשות באופן יחסי לירידת הערך שנקבעה ע"י השמאי, ובהתחשב בייעודם של חלקי הקרקע הנדונה, כשנקודת המוצא היא קביעת השמאי כי קרקע זו נפגעה ע"י שינויי הייעוד בתכנית הפוגעת, כפי שנפגעו המקרקעין הכלולים בתכנית. כלומר, שבחישוב רווח ההון יש להתיר ניכוי חלקי של עלות רכישת המקרקעין (ובמקרה זה מדובר על מקרקעין גובלים).

לאחר שדן בערעור קבע בימ"ש העליון כי צדק בית משפט קמא בשתי קביעותיו וכי ברי כי ההטבה שבסעיף 91 (ז) לפקודה חלה לגבי פיצויי הפקעה אינה חלה כאשר עסקינן, כמו במקרה דנא, בפיצויים על פי סעיף 197 לחוק, המדבר במפורש על פגיעה "שלא בדרך הפקעה".

בנוגע לסוגיה הנוספת, חזר פקיד השומה מן הערעור, בכפוף לכך שתינתן התחייבות של הנישום כי בעת שיחול מס שבח לעניין המקרקעין הגובלים הוא לא ידרוש לנכות את הסכום של המחיר המקורי שנוכה בעת חישוב רווח ההון.  ולכך הוסיף בימ"ש העליון כי בלאו הכי לא יעלה על הדעת שתהא אפשרות של ניכוי "כפול". בהינתן האמור וכן העובדה שהנישום הצהיר כי לא יבקש בעתיד לנכות את הסכום שבית משפט קמא הורה על ניכויו, הוחלט לדחות את הערעור של הנישום ולמחוק את הערעור של פקיד השומה.

הערת מערכת: בכל הכבוד הראוי, אנו סבורים כי קיים עיוות בתוצאה אליה הגיע בית המשפט, שכן, לטעמנו יש להבדיל בין פגיעה ישירה, שהינה שלב לקראת הפקעה לבין פגיעה עקיפה, במקום בו למעשה מדובר בשלב המשולב עם ההפקעה, הרי שמן הדין לחייב שלב זה כחלק מההפקעה. האמור מקבל משנה תוקף בייחוד לאור העובדה שבמקרים מסוימים מלוא הפיצוי בגין ההפקעה משולם בשלב זה לאור ירידת ערך של 100%, על כן ברי הוא כי כוונת המחוקק בעת שניתנו על ידו הטבות מיסוי והפחתה של שיעור מס השבח, לא אבחנה בין השלבים של הפגיעה להפקעה ולפיכך, אין סיבה לטעמנו להוליך את הנפגע בדרך שונה ולהגיע לתוצאות שונות של מס במקרה זה ובכלל זאת אין הצדקה להחריג את פיצויי 197 כמהווה שלב מקדים להפקעה, למקרים אחרים. שכן, מדובר בסופו של דבר באירוע אחד של הפקעה כאשר לנישום ידוע כבר בתחילת הדרך (עוד בטרם שולמו לו כל הפיצויים) על הפקעה הצפויה במקרקעין ועל כן מהווה חלק בלתי נפרד הימנו. הכל החל מכך שפיצוי לפי סעיף 197 מחוייב בשנים האחרונות במס הכנסה ולא מס שבח ולטעמנו על אף האמור, כל ניסיון לפצל את הפיצויים שישולמו לנישום בסיטואציה כאמור בין חוקי מס שונים הינו ניסיון העומד בסתירה למשמעות המשפטית, הכלכלית והרציונלית של ההליך הדו שלבי של הפקעת הקרקע שעובר הנישום.

שתפו אותי

עדכונים אחרונים

דילוג לתוכן