חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

עע"מ 6240/12 דנקנר נ' ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז חיפה ואח'


 

 
 

האם ניתן להוציא היתר בנייה מכוח תכנית טרם אישורה?

מאת עוה"ד צבי שוב וקורל בלאיש

שם ומספר הליך: עע"מ 6240/12 דנקנר נ' ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז חיפה ואח'
ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים
תאריך החלטה: 10.5.15
ב"כ המערערים: עו"ד יוסף בנקל ועו"ד אלי כהן.
ב"כ וועדת הערר: עו"ד ראובן אידלמן.
ב"כ הוועדה המקומית לתכנון ובניה "חוף הכרמל": עו"ד רוני גורלי

הרינו לעדכן על פסק דינו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים שניתן על ידי כב' השופטים י' עמית, ח' מלצר ו-נ' סולברג, במסגרת ערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט עניינים מינהליים בחיפה, בגדרו נדחתה עתירתם של המערערים נגד ועדת הערר לתכנון ובניה במחוז חיפה, אשר הפכה את החלטתה של הוועדה המקומית חוף ודחתה את בקשת המערערים לקבל היתר בניה.

עניינו של הערעור שלפנינו בבקשת המערערים למתן היתר בניה לשם הכשרה בדיעבד של חלקים מבית מגורים בו הם מחזיקים, הנמצא בעתלית. בחינת הרקע התכנוני מלמד, כי קיימות שתי תוכניות, אשר עומדות בבסיס המחלוקת בין הצדדים. האחת- ג/304, שהופקדה משך 45 שנים מבלי שאושרה ונתפרסמה ולבסוף בוטלה וייעדה חלק מהשטח למגורי פועלי חברת המלח (להלן: "תכנית ג/304"), בעוד האחרת ג/555, אשר פורסמה למתן תוקף וייעדה את השטח לתעשייה זעירה (להלן: "תכנית ג/555").

נעמוד על הרקע העובדתי בקצרה. בשנת 2003 הגישו המערערים לוועדה המקומית בקשה להיתר בניה מושא הערעור הנדון וזו אושרה בכפוף למס' תנאים על בסיס תכנית ג/304. התנאים לא מולאו והיתר הבניה לא ניתן. בשנת 2007 הוגשה שוב בקשה להיתר. הוועדה המקומית קיבלה את בקשת המערערים בכפוף לאישור מתן תוקף של תכנית מפורטת ג/304. כעבור מס' חודשים בוטלה הפקדתה של תכנית זו.

המערערים פנו אל הוועדה המקומית בבקשה לבטל את התנאי המתנה את מתן ההיתר באישור תכנית ג/304. הוועדה קיבלה את הבקשה והורתה על ביטול התנאי. שתי נציגות מטעם הוועדה המקומית הגישו ערעור על החלטת הוועדה המקומית לוועדת הערר המחוזית. על בסיס ס' ד/1 לתכנית ג/555, אשר לפיו שימוש שנעשה בקרקע בשעת כניסת תכנית זו לתוקפה, ניתן להמשיך בו עד שיחול שינוי בהחזקה או בבעלות, הגיעו הצדדים להסכמה, כי ההיתר יוצא על בסיס החלטת הוועדה המקומית. לפיכך, וועדת הערר החליטה לדחות את הערר.

למחרת הגישה נציגת הוועדה המקומית בקשה דחופה לדיון נוסף, ובה נטען כי ס' ד'1 לתכנית ג/555 אמנם אפשר מתן היתר לבנייה שהייתה קיימת בעת אישור תכנית ג/555, אולם, לא ניתן להתיר מכוחו תוספת בנייה שנבנתה בשלב מאוחר יותר. המערערים מצדם טענו בין היתר, כי לוועדת הערר אין סמכות לקיים הליך של דיון חוזר. וועדת הערר דחתה טענה זו וקבעה, כי המערערים יכולים להמשיך ולקיים את השימושים שהיו בעבר במקום, נכון למצב הדברים טרם אישורה של תכנית ג/555, אולם לא ניתן לתת להם היתר בניה כל עוד אין תכנית מפורטת המסדירה את זכויות הבניה במקום. בעקבות החלטה זו הגישו המערערים עתירתם לביהמ"ש לעניינים מנהליים, אשר דחה את העתירה. על פסק דינו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים, הוגש ערעור זה.

לעניין טענת העוררים, כי ההחלטה הראשונה של וועדת הערר הייתה החלטה סופית, ביהמ"ש העליון השיב, כי נתקיימו הנסיבות אשר הצדיקו היענות לבקשה לדיון חוזר. טענות נציגת הוועדה המקומית בבקשה לדיון חוזר כוונו נגד עצם חוקיות ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בדיון הראשון, וכאשר אינטרס ההסתמכות של המערערים לא היה קיים לאור הזמן הקצר בו הוגשה הבקשה לדיון נוסף (יום אחד). לכן נקבע, כי וועדת הערר לא הייתה כבולה בהחלטתה הראשונה במסגרתה הוסכם, כי יש ליתן למערערים את היתר הבניה המבוקש.

לגופו של עניין נקבע, כי תכנית ג/304 מעולם לא נכנסה לתוקף, שכן לא נקבע מועד לכניסת התכנית לתוקף ולא פורסמה הודעה מתאימה ברשומות. בשנים עברו, היה קיים חוסר קוהרנטיות מצד הרשויות ובלבול מסוים באשר למעמדה של תכנית ג/304. ומשעה שתכנית זו בוטלה בהחלטתה של הוועדה המחוזית לא ניתן כעת להוציא היתרי בניה מכוחה, והעובדה כי הרשויות עצמן התייחסו אל התכנית כתקפה לאורך השנים, אין בה כדי לרפא "פגם" זה.

בנוגע לתכנית ג/555, נקבע, כי על פי תשריט התכנית- אשר צבעיו דהו במהלך השנים- קיים קושי רב לקבוע האמנם ייעוד השטח בו מצוי הנכס הוא מגורים או תעשייה זעירה. החלטת וועדת הערר נתקבלה מבלי שניתן למערערים יומם לפרוש טיעוניהם לעניין ייעוד הקרקע לפי תכנית ג/555 והאפשרות להוציא מכוחה היתר בניה. לפיכך, יש להשיב את הדיון לוועדת הערר ולאפשר למערערים לשטוח טענותיהם בעניין זה.

לבסוף, לא מצא ביהמ"ש העליון להתערב בממצא העובדתי של וועדת הערר, ולפיו היתר הבניה המבוקש מתייחס לשימושים החורגים מהשימושים שהיו קיימים במועד אישור תכנית ג/555. משכך, לא ניתן להוציא את היתר הבניה המבוקש מכוח ס' ד'1 לתכנית.

הדיון הוחזר לוועדת הערר כדי לאפשר למערערים לשטוח טענותיהם לעניין התשתית התכנונית בנוגע לייעוד המקרקעין על פי תכנית ג/555 ובנוגע לאפשרות להוציא היתר בנייה מכוחה. הערעור התקבל בחלקו

 
 
 

שתפו אותי

עדכונים אחרונים

דילוג לתוכן