ועדה מקומית תימנע מהוצאת היתר בניה בתקופה בה ניתן להגיש ערר
מאת עוה"ד צבי שוב ואריאל פל
שם ומספר הליך: עררים 6017/15; 6042/15 בני וקנין ושלמה כהן ואח' נ' הו"מ לתו"ב אשקלון והכשרה חברה לביטוח בע"מ
הנכס: גוש 2528 חלקה 15 מתחם המרינה באשקלון.
ערכאה: ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום – ע"י יו"ר הועדה, עו"ד אליעד וינשל.
תאריך החלטה: 28.5.15
ב"כ העוררים בערר 6017/15: עו"ד יוסף גבאי.
ב"כ הועדה המקומית: עו"ד עודד בקרמן.
ב"כ הכשרה חברה לביטוח בע"מ: עוה"ד אלי וילצ'יק וכרמית רבי.
בימים אלה דנה ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום בשאלה, האם רשאית ועדה מקומית להוציא היתר בניה בתוך התקופה שנקבעה בחוק לצורך הגשת ערר על החלטתה?
שאלה זו עלתה בנסיבות בהן אישרה הועדה המקומית והנפיקה היתר בניה לקניון מסחרי במתחם המרינה באשקלון על בסיס תכנית 179/03/11 (להלן בהתאמה – "היתר הבניה", "התכנית"), וזאת במהלך תקופת 15 הימים בהם ניתן להגיש ערר בהתאם לסעיף 152(א)(2) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן – החוק).
ועדת הערר קבעה כי על אף שאין הוראה מפורשת בחוק, פרשנות סעיף 152(ב) מחייבת את הדרישה לפיה, על הועדה מקומית להימנע מהוצאת היתר בניה בתקופה בה ניתן להגיש ערר. ועדת הערר ציינה כי פרשנות זו מתחייבת, בין היתר, לאור תכליתו הברורה של סעיף 152(ב) לחוק הקובע כי "משהוגש ערר כאמור, לא יינתן היתר עד למתן החלטה בועדת הערר". בהתאם נקבע, כי כל פרשנות אחרת תסכל לחלוטין את מטרתו של הסעיף ותאפשר לוועדות מקומיות לאשר ולהנפיק היתרי בניה בזריזות, במקרים בהם צפויה הגשת ערר ומובן שלא לכך כיוון המחוקק.
עוד צוין, כי המועדים שנקבעו בחוק להגשת ערר על ידי מתנגדים [15 ימים בהיתר תואם תכנית או 30 ימים בהיתר שאינו תואם תכנית] מהווים איזון ראוי בין הרצון לאפשר הליכי ערר עוד טרם הוצאת היתר ובין פרק הזמן הקצר יחסית להגשתו וזאת במטרה להימנע מעיכוב בהוצאת ההיתר כאשר הוא תואם תכנית במקום בו לא מוגש ערר.
לאור השלכות הרוחב שיש להחלטה הנ"ל, ועדת הערר הורתה למזכירות להעביר העתק מהחלטה זו לכלל הועדות המקומיות במחוזות הדרום וירושלים.
סוגיה נוספת שעלתה בערר, היא האם בקשה להיתר המכילה סטייה מנספח בינוי מנחה מחייבת הליך של פרסום ושמיעת מתנגדים?
במקרה זה, הסטייה לכאורה מנספח הבינוי עסקה בתחום מהותי של גובה הבינוי בקו ראשון לים. יצוין, כי ההכרעה בסוגיה הנ"ל הפכה לתיאורטית, משום שנקבע שהיתר הבניה שניתן אינו מהווה שינוי לנספח הבינוי.
יחד עם זאת וכדי ולהנחות את הועדה המקומית אשר סברה שמדובר בהיתר בניה הסוטה מנספח הבינוי, קבעה ועדת הערר כי אישור היתר בניה תוך סטייה מהותית [כגון גובה המבנים בקו ראשון לים] מנספח בינוי [אף אם מנחה], מחייב הליך של פרסום ושמיעת מתנגדים. ועדת הערר ציינה, בין היתר, כי שינוי מהותי בנספח בינוי מנחה, אשר יש בו משום פגיעה אפשרית בציבור או בבעלי מקרקעין סמוכים, חייב להיבחן בהליך מנהלי אשר יאפשר לוועדה המקומית לבחון את טענות הנפגעים.
