חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הנזקים שלאחר התכנית

.

הנזקים שלאחר התכנית

מאת עוה"ד צבי שוב ואריאל פל

שם ומספר הליך: ת"א 39066-04-13 קטן ואח' נ' נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ ואח'.

ערכאה: בבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד – בפני כב' השופט יחזקאל קינר.

הנכס: נכסים בתחום השיפוט של גב"ש וקריית אונו המצויים בסמוך לכביש "מכבית".

תאריך החלטה: 7.7.15.

ב"כ הצדדים: תובעים – ע"י ב"כ עוה"ד הררי ופלג; נתבעים – עוה"ד סופרסקי ודר ולרון.

עניינה של התביעה הוא כביש 471 – כביש "מכבית" (להלן: "הכביש") אשר נסלל בתחום השיפוט של היישובים גבעת שמואל וקריית אונו, והנזקים הנטענים שנגרמו ונגרמים לתובעים עקב סלילת הכביש אשר בוצעה לאחר אישורן של תכניות בניין עיר שונות ב-2001 וב-2002 (להלן: "התכנית").

עילות התביעה הן נזיקיות [התרשלות, מטרד והפרת חובה חקוקה] ובמסגרתן נתבעו ראשי הנזק הבאים: (א) הוצאות חשמל מוגברות. (ב) הוצאות ניקיון עודפות. (ג) נזקים הנדסיים כתוצאה מעבודות הסלילה. (ד) נזק כללי לנכסים. הנזקים הנ"ל כומתו בנפרד לכל דירה ובנוסף נתבעו נזקים אחידים בגין – (ה) אי התקנת מיגון דירתי. (ו) מטרדים בתקופת עבודות סלילת הכביש.

הנתבעות ביקשו לסלק את התביעה על הסף, בין היתר בטענה של מיצוי עילה ולפיה, חלק מהתובעים מיצו את עילת התביעה בכך שהגישו וחלק יכלו להגיש תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה ולא עשו כן. לגבי התובעים שמקרקעיהם אינם גובלים בתחום התכנית, נטען כי לאלה לא נגרם כל נזק/פגיעה.

כדי להכריע בבקשה זו, נדרש בית המשפט להכריע ולסווג אילו סעדים דינם היה להתברר במסגרת תביעה לפי סעיף 197 ואילו סעדים דינם להתברר בתביעה הנזיקית שבפניו וזאת בין היתר לאור ההלכה שנקבעה בעניין "ברעלי" (ע"א 1188/92).

"נזק כללי לנכסים" – בית המשפט קבע, כי הנזק הנגרם ממטרד עקב "ביצוע התכנית" זהה לנזק שנגרם ממטרד עקב "אישור התכנית". בשני המקרים נבחן אותו נזק, שכן שעה שמוערך הנזק הנגרם מאישור התכנית הנזק הנבחן הוא הנזק הצפוי עקב ביצוע התכנית.

לפיכך, בית המשפט קבע כי יש למחוק את הסעד לירידת ערך מתביעה זו וזאת משום שאין מקום לאפשר למי שתבעו פיצוי לפי סעיף 197 (ולמי שיכולים היו לתבוע פיצוי שכזה, אך לא ניצלו את זכותם זו) לתבוע פעם נוספת פיצוי זהה בעילות נזיקיות [תהיה העילה הנזיקית אשר תהיה] ובכך לעקוף את תקופת ההתיישנות הקבועה לסעיף הנ"ל.

"נזקים הנדסיים" – נקבע כי מדובר בנזקים שנגרמו לתובעים במהלך ביצוע עבודות סלילת הכביש והוסכם כי לא ניתן היה לתבוע אותם בתביעה לפי סעיף 197 ולפיכך סעד זה ידון בתביעה הנזיקית.

"הוצאות ניקיון וחשמל מוגברות" – נקבע כי אמנם במסגרת תביעת ירידת ערך קיימת אפשרות להביא בחשבון לצורך ירידת הערך את נושא הוצאות החשמל והניקיון המוגברות. עם זאת, לא ניתן לקבוע באותה מסגרת מהו הפיצוי [מעבר לירידת הערך] שיינתן בגין אותן הוצאות ולפיכך סעד זה, אינו כלול בירידת הערך וידון בתביעה הנזיקית.

"מטרדים בתקופת עבודות סלילת הכביש" – בית המשפט עמד על האבחנה בין פגיעה במקרקעין הנגרמת עקב מטרד אותה ניתן לתבוע במסגרת סעיף 197, לבין נזק לאדם הנגרם עקב מטרד, אותו לא ניתן לתבוע בתביעה כאמור. לאור העובדה שנזקי המטרדים הנטענים בתקופת ביצוע העבודות אינם נזק למקרקעין אלא נזק לתובעים עצמם, בכפוף לכך שהתגוררו אותה עת בדירות נשוא התביעה, קבע בית המשפט שגם סעד זה ידון במסגרת התביעה הנזיקית.

"אי התקנת מיגון דירתי" – לפי הוראות התכנית היה על הנתבעות להתקין מיגון דירתי, והן לא עשו זאת. בית המשפט קבע, כי אף לגבי סעד אין לומר כי מוצתה העילה. ככל שהיה על הנתבעות להתקין מיגון זה והן לא עשו כן, אין מניעה לתובען בתביעה נזיקית.

בית המשפט קבע, כי סיווג הסעדים הנ"ל לא חל על תובעים שמקרקעיהם אינם גובלים בתחום התכנית ולא הייתה להם אפשרות להגיש תביעה לפי סעיף 197; אין מניעה כי תובעים אלה יגישו תביעה זו בעילות הנזיקיות שנטענו בה.

ביחס לטענות אשר נטענו כנגד הוראות התכנית והתסקיר שצורף אליה – בית המשפט קבע, כי הוא נעדר סמכות עניינית לדון בעניין, שכן טענות אלה היו צריכות להיטען במסגרת התנגדות בפני הוועדה המקומית לתכנון ובניה ובפני ועדת הערר המחוזית, ולא במסגרת תביעה אזרחית.

שתפו אותי

עדכונים אחרונים

דילוג לתוכן