.
במקרה של מספר מחזיקים במקרקעין פטור מהיטל השבחה לפי סעיף 19 (ג) (1) לחוק יינתן לכל מחזיק ולא פטור אחד לחלקה כולה!
מאת עוה"ד צבי שוב ויפעת בן אריה
שם ומספר הליך: רע"א 8907/13 דיבון , שוב ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה פ"ת
ערכאה: בית המשפט העליון בפני הרכב כב' הש' המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, נ' הנדל , צ' זילברטל
תאריך פסה"ד: 3.9.15 ב"כ העוררים : עו"ד שמואל שוב
כידוע, מחזיק במקרקעין שבנה דירה לשימושו האישי – פטור מהיטל השבחה בהתאם לסעיף 19 (ג) (1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה התשכ"ה 1965.
השאלה שעמדה בלב התיק דנן הינה, מה הדין אם מספר אנשים החזיקו במקרקעין, וכל אחד מהם בנה דירה לשימושו האישי? האם יוענק פטור לכל דירה , או רק פטור אחד שיחולק בין המחזיקים?
בנסיבות המקרה, המבקשים 1-2 הם בני זוג, וכך גם מבקשים 3-4. זוגות אלו החזיקו בזכויות בחלקה מסוימת. על גבי החלקה הוקם בניין. כל זוג קיבל דירה אחת ועבר להתגורר בה בפועל.
הוצגה דרישה לתשלום היטל השבחה עבור הדירות. כל זוג טען כי הוא פטור מההיטל, בהתאם לסעיף 19 (ג) (1) לחוק, אלא שמנגד טענה סברה הועדה המקומית לתו"ב פ"ת כי אין להעניק שני פטורים לשתי הדירות בגין אותה חלקה. שכן לגישתה יש להעניק רק פטור אחד בגין החלקה ופטור זה יתחלק בין המבקשים.
ענייו זה עבר שתי ערכאות בטרם הגיע לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות לערור. כך, בעוד שבית המשפט השלום קיבל את עמדת המבקשים וקבע כי אכן כל זוג מבקשים זכאי לפטור בגין דירתו, הרי שבית המחוזי אליו הוגש הערעור , התקבל ברוב דעות ופסק ההפך, בקבעו כי יינתן רק פטור אחד לחלקה.
יוער במאמר מוסגר, כי החלטות ועדת ערר ופסקי דין שונים שנתנו לאחר פס"ד המחוזי הנ"ל נדרשו אף הם לשאלה הנמצאת בליבה של בקשת רשות לערור ועיני כל נשאו בציפייה להכרעת בית המשפט ששם קץ לחילוקי הדעות שנתגלעו בסוגיה זאת.
לאחר שדן בית המשפט בהרחבה, הגיע למסקנה ברוב דעות (בהתאם לעמדת כב' הש' זילברטל אליו הצטרף המשנה לנשיאה כב' הש' א' רובינשטיין וכנגד דעתו החולקת של כב' הש' נ' הנדל) כי נוכח תכליות החוק ועיקרון השיווין החל על דיני המס, יש לאמץ את הפרשנות לפיה, מקום בו מספר בעלי זכויות בקרקע שהושבחה , שהם גם המחזיקים במקרקעין, בונים דירות מגורים לשימושם האישי, יש להעניק פטור לכל אחד מהם עבור כל אחת מהדירות (בכפוף למילוי יתר תנאי הפטור). בית המשפט הוסיף וציין, כי אין בקביעה זו כדי "להפוך" את הלכת צרי על פניה, עם זאת לאחר התעמקות בהיסטוריה הפסיקתית של הלכת צרי, הינו סבור כי יש לפרש אותה בצמצום ובהתחשב בנסיבות בהן ניתנה.
לסיכום, הערעור התקבל.
הערת מערכת: יש לברך על פסק דינו של בית המשפט הנכבד ששינה את התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי שלהבנתנו, לא עולה מנוסח החוק וגם לא מהגיונו, שכן התייחסות ליחידת קרקע כמבחן יחיד הינה בעייתית, לדוגמא, חלקה או מגרש? חלקה בשטח של חצי דונם זהה לחלקה בת 50 דונם ובה ניתן לבנות יחידות רבות? לדוגמא 3 בעלים שונים שהחזיקו קרקע ששונה יעודה וניתן לבנות בה דירה למשפחת כל אחד, מדוע השיתוף בחלקה זו צריך להוביל לשיתוף גם בפטור? האם המסקנה היא שצריך לבצע חלוקות לפני שתאושר תכנית? האם המבחן יהיה ערב התכנית המשביחה או אחריה? נראה כי בפסק דינו, הסדיר בית המשפט את האנומליה שנוצרה בנושא. עם זאת, הננו מצטרפים לקריאת בית המשפט כלפי הרשות המחוקקת להסדיר העניין בחקיקה ברורה ומפורשת.
