.
חישוב זכויות לפי תמ"א/2/38 – יישום בעידן של חוסר בהירות
מאת עו"ד צבי שוב ועו"ד קרן נדולני
שם ומספר הליך: ערר מס' 461/15 שאהור סולימן ואח' נ' ועדה מקומית חיפה ואח'
ערכאה: ועדת ערר לתכנון ובניה מחוז חיפה, כב' יו"ר הועדה עו"ד דקלה מוסרי טל
תאריך ההחלטה: 14.1.16
ב"כ המשיבות: עוה"ד קרן גולדשמידט וחנה ביליה הרשקוביץ
הרינו לעדכן על החלטת ועדת הערר בדבר חישוב זכויות הבניה במקרים של ניצול תמריצי תמ"א/2/38 לצורך הריסה ובניה מחדש.
נזכיר, כי בעת האחרונה הוקנו פרשנויות שונות לאופן חישוב הזכויות כאמור ע"י גופים שונים, לרבות יו"ר ועדות הערר, היועמ"ש לממשלה והמועצה הארצית, אשר אמורות להיות מוכרעות במסגרת תיקון נוסף לתמ"א.
בהחלטות שניתנו בתיקים שונים, הודיעה ועדת הערר כי עד לאישור סופי של התיקון לתמ"א או עד אשר ייקבעו הוראות מעבר, חישוב השטחים יעשה בהתאם לפרשנות המצמצמת של היועמ"ש.
בתיק שבנדון, נטען כי היתר בניה שניתן אינו תואם את הנחיות היועמ"ש, וכי לא ניתנה לעוררים הזדמנות לעיין בהיתר מתוקן שהוגש לאור החלטה קודמת של ועדת הערר.
ועדת הערר קבעה, כי בהנחיות היועמ"ש לעניין זה, נאמר מפורשות כי אין בהן כדי לגרוע מתוקפם המשפטי של היתרים שניתנו או של החלטות למתן היתרים שחלף הזמן לתקיפתן, ואין בהן כדי לחייב בדיקה נוספת של ההחלטות.
נקבע, כי הגם שמוסדות התכנון רשאים לקיים דיון חוזר בהחלטותיהם, הרי שהן לנוכח הנושא בגינו מבוקש הדיון מחדש (פרשנות חדשה לדרך חישוב אחוזי הבניה), הן לנוכח המועד בו ניתנה החלטתה הקודמת של ועדת הערר (אשר המועד לעתור כנגדה חלף), הן לנוכח העובדה שמבקשי ההיתר התקדמו בהליכים והוציאו היתר בניה, אין אינטרס ציבורי הגובר על זכותם של מבקשי ההיתר להסתמך על ההחלטה שניתנה בעניינם ולא נתקפה במועד הקבוע בחוק.
באשר לטענה כי לא ניתן לעוררים יומם ביחס לבקשה המתוקנת, נקבע בהתאם להלכת עע"מ 317/10 אהוד שפר נ' מורן סקאל יניב, כי מאחר ולא נטען כי ההיתר אינו תואם את הוראות התכניות החלות, הרי שאין בטענה בעלמא בדבר היתכנותה של אי חוקיות, כדי להקים זכות ערר לעוררים.
סוף דבר, הערר נדחה, ונקבע כי העוררים יישאו בהוצאות המשיבה 1 בסך 2,500 ₪ ובהוצאות המשיבה 2 בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.
הערת מערכת: בימים אלו של חוסר וודאות אחר עמדת היועץ המשפטי, והעיכובים באישור שינויים במועצה הארצית בעניין, קיימת חשיבות לקבלת החלטות אמיצה ומניעת טרפוד פרויקטים המצויים "בקנה".
חלק מועדות הערר אפשרו הקפאת הליכי ערר עד להתבהרות התמונה, וחלק דנו בעררים והתאימו עצמן לעמדת היועץ. ברי הוא כי עיכוב קבלת הכרעה בעניין גורם לנזק לכל המעורבים ולמערכת כולה, קל וחומר שמדובר בפרויקט בעל חשיבות עצומה, גם ללא קשר לעובדה שהשוק זקוק לדירות חדשות.
