חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אחריות העירייה למסירת מידע תכנוני שגוי.


 
 

 

אחריות העירייה למסירת מידע תכנוני שגוי

מאת עו"ד צבי שוב ועו"ד עופר פרץ

שם ומספר הליך: ת"א 25242-09-11 מאיר סאסי יזום והשקעות בע"מ ואח' נ' עיריית נתניה
ערכאה: בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפני כב' השופטת ורדה פלאוט.
פרטי נכס: שד' איתמר בן אבי 50, נתניה, חלקה 71 בגוש 8256.
תאריך החלטה: 6.3.16.ב"כ התובעות: עו"ד שמואל אריאלי. ב"כ הנתבעת: עו"ד קובי אסולין.

הרינו לעדכן על פס"ד חשוב, הדן בחיוב העירייה בנזקי התובעות- חברות בנייה פרטיות, בגין מידע תכנוני שגוי שנמסר על ידה, עליו הסתמכו התובעות.

החברות התובעות חפצו להתקשר עם בעלי שתי חלקות מקרקעין בהסכם קומבינציה. עובר לחתימת ההסכם ניגשו התובעות אל הנתבעת- עיריית נתניה- בכדי לקבל מידע תכנוני לגבי הקרקע. העירייה הודיעה לנציג התובעות בכתב כי על המגרשים חלה תכנית נת/100/ש/1, שמכוחה ניתן לבנות על המקרקעין 15 יחידות דיור. התובעות סברו כי בהתאם לאפשרויות הבינוי האמורות במכתב זה ובהתחשב ב"תקנת שבס" (המתירה הוספת יחידות דיור בשיעור 20%) יוכלו לבנות על המקרקעין 19 יחידות דיור, ולפיכך התקשרו עם בעלי המקרקעין בהסכם מכר לפיו יבנו 19 דירות, מתוכן 6 עבור הבעלים, כאשר הותנה במפורש שדירות הבעלים לא יפחתו מ- 6, יהא אשר יהא.

לאחר חתימת הסכם המכר פנו התובעות לעירייה על מנת לקבל היתר בניה עפ"י המידע שנמסר להן. אז התברר כי המידע שנמסר להן ע"י העירייה היה שגוי וכי על המקרקעין חלה תכנית אחרת, הלוא היא תכנית נת/6/556, המקנה זכויות מופחתות מהזכויות עליהן הוּדע לתובעות (12 יח"ד דיור חלף 15, 6 קומות במקום 10 ו- 132% בניה כוללת במקום 167%.

התובעות הגישו ערר על החלטת הועדה המקומית לדחות את בקשתן לאישור תכנית הבינוי שהוגשה על ידן בהתאם למידע שנמסר להן, אך זה נדחה ע"י ועדת הערר. תכניות נוספות שהגישו התובעות להגדלת אפשרויות הבינוי אושרו כך שהותר לתובעות לבנות 16 יח"ד באחוזי בנייה של 154.5%.

בשל הפער בין אפשרות הבינוי עפ"י המידע הראשוני השגוי שנמסר ע"י העירייה לבין אפשרות הבינוי בפועל, הוגשה התביעה דנן.

ביהמ"ש קבע כדלקמן:
ראשית נדרש ביהמ"ש למס' טענות מקדמיות שהעלתה העירייה ונדון להלן בעיקריות שבהן:
א. העדר יריבות- העירייה טענה שהגורם האמון על מסירת מידע תכנוני הוא הועדה המקומית לתכנון ובניה, וזו האחרונה היא בעל הדין הנכון של התובעות. ביהמ"ש דחה טענה זו שכן המכתב המכיל את המידע השגוי נשלח לתובעות ע"י מחלקת מידע תכנוני של העירייה גופא, ונחתם ע"י עובדת העירייה.

ב. העדר עילת תביעה- העירייה טענה כי פעלה בהתאם לתפקידה הסטטוטורי ועפ"י סמכויותיה ולפיכך אין כנגדה עילת תביעה. טענה זו נדחתה אף היא ע"י ביהמ"ש שהפנה לע"א 2413/06, מגדלי כספי רג'ואן ובנין בע"מ נ' הועדה המקומית…י-ם, שם הטיל ביהמ"ש אחריות נזיקית כנגד הרשות בגין מסירת מידע תכנוני שגוי, הגם שנמסר במסגרת תפקידה הססטוטורי של הרשות. בתוך כך דחה ביהמ"ש את טענת העירייה לפיה היה על התובעות לקבל את המידע התכנוני מבעלי המקרקעין.

היטל השבחה- התובעות טענו כי בהתאם למידע השגוי שמסרה העירייה היה עליהן לשלם סך של 22,031 ₪ היטל השבחה, בעוד בפועל נאלצו לשלם כ- 1,400,000 ₪. העירייה טענה מנגד כי התובעות לא השיגו על הסכום הנדרש בהליך המיועד לכך וכי שילמו את ההיטל בגין הגדלת מס' הדירות מ- 12 ל- 16, כך שהנכס הושבח בעליל. ביהמ"ש קיבל את טענת התובעות בנימוק לפיו התובעות ציפו- בהסתמך על המידע השגוי שמסרה העירייה- לשלם היטל בסכום נמוך, וכלכלו את צעדיהן בהתאם (הסכימו להעברת 6 דירות לבעלים, למשל). משנאלצו התובעות לשלם סכום גבוה בהרבה מהמצופה על בסיס המידע השגוי, על העירייה לפצותן בגין הפער.

הפסד בגין אי-מכירת 3 דירות עפ"י המידע השגוי– התובעות טענו כי עפ"י המידע השגוי ובהתאם לתקנת שבס יכלו לבנות 19 דירות, אך בפועל קיבלו אישור ל- 16 בלבד. ביהמ"ש קבע כי החלת תקנת שבס אינה אוטומטית והיא לשק"ד מוסדות התכנון. לפיכך נדחה רכיב תביעה זה.

תשלום לצורך קידום הליכי תכנון– ביהמ"ש אישר לתובעות סכום של כ-20,000 ₪ בגין הוצאות הליכי תכנון שנאלצו להוציא, ואשר לא היו אמורות לשלם עפ"י המידע השגוי.

פיצוי ששולם בגין העיכוב במסירת הדירות– ביהמ"ש הכיר לתובעים בנזק בשל עיכוב הבניה שנגרם בשל מסירת המידע השגוי, ופסק פיצוי לתובעים רק בגין סכומים ששילמו בפועל.

נזקים נוספים שנתבעו נדחו בהעדר הוכחה.

שתפו אותי

עדכונים אחרונים

דילוג לתוכן