חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ביטול תכנית בשל איחור במועדים הקבועים בחוק

 

 

 

ביטול תכנית בשל איחור במועדים הקבועים בחוק

מאת עו"ד צבי שוב ומר עדיאל אולשטיין, מתמחה

 

שם ומספר הליך: ערר 29/16 החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה ואח'

ערכאה: המועצה הארצית לתכנון ובניה – ועדת המשנה לעררים, בפני יו"ר הועדה עו"ד מיכל ברדנשטיין, אדר' ירון טוראל, ד"ר רם אלמוג, הגב' שולמית גרטל.

תאריך ההחלטה: 09.02.17     ב"כ המשיבה 1: עוה"ד ניר שטרן.

סקירת דברים זו, מתייחסת לאישורה של תכנית המתאר הכוללנית לפרדס חנה כרכור, שתכליתה הכוונת הליכי תכנון בראייה כוללנית ארוכת טווח, תוך התאמת צרכים ושמירה על צביון כפרי משולב במערך תפקודי עירוני מגוון.

עיקר עניינו של ערר זה, נסוב סביב טענה לפגם טכני אשר נפל בהליכי התכנון. החברה לפיתוח קיסריה אדמונד דה רוטשילד בע"מ (להלן: "העוררת"), טענה כי לא ניתנה ארכה להפקדת התוכנית, על פי התנאים שנקבעו בסעיף 86 לחוק התכנון והבניה, וכן, כי לא ניתנה ארכה למועדים במסגרת החלטות הועדה. לטענתה, מדובר בפגם יסודי בהליך התכנון, אשר מחייב את ביטול התוכנית ואישורה מחדש.

בענייננו, הפקדת התוכנית הכוללנית קדמה לתיקון 101 לחוק ואילו אישורה של התוכנית ניתן לאחר תיקון 101 לחוק. הועדה סקרה את המצב המשפטי טרם התיקון ולאחריו ובחנה כיצד משליכים השינויים שחלו בחוק על ההליכים בעניינה של התכנית דנן.

הוראות סעיף 109א לחוק, לאחר תיקון 101 לחוק, מגבילות את התקופה הקצובה לסיום הטיפול בתוכנית ל – 18 חודשים, ותנאי להארכה נוספת, הוא שיו"ר המועצה הארצית האריך את התקופה, לבקשת הוועדה המחוזית, ואם ביקש זאת מגיש התכנית, או אז תעבור התכנית לטיפול המועצה הארצית. סעיף 83א1 לחוק קובע כי שר האוצר יקבע בתקנות את התנאים, אשר בהתקיימם יראו את התכנית כתוכנית שהוגשה לעניין החוק, אולם תקנות אלו טרם אושרו, משכך אין מועד חוקי אשר ממנו מונים את התקופה המפורטת בסעיף 109א לחוק שאליה מפנה סעיף 86.

ראשית קבעה הועדה כי, חלות על התכנית הוראות החוק כנוסחו לאחר התיקון. הועדה קבעה כי, יעילותו של ההליך התכנוני נותרה כתכלית הבכורה אף לאחר תיקון 101 לחוק, ומלבד במצבים בהם נראה שיש צורך "לחנך" את מוסדות התכנון, הרי שלא תבוטל החלטה אך בשל איחור במועדים, ככל שלא היה קיצוני ובלתי סביר בנסיבות העניין.

עוד מציינת הועדה כי, בנסיבות המקרה, מתבקש ואף מתחייב, להידרש לתורת הבטלות היחסית המבחינה בין הפגם שנפל בהליך לבין נפקותו. מטרתו של תיקון 101 לחוק, בין היתר, הינה להביא לייעול ולקיצור הליכי התכנון, ולהעצים את כוחן של הוועדות המקומיות. הועדה קבעה כי מדובר בענייננו בפגם טכני אשר איננו מהותי, ואין בו כדי לגרום לעיוות הדין ו/או לנזק לצד ג'. ההפך הוא הנכון, קבלת עמדת העוררת, לא זו בלבד שתסכל לחלוטין את מטרת תיקון 101 אלא תוסיף ותגרום לפגיעה חמורה בפרדס חנה כרכור והמשמעות של ביטול התכנית, בשל הפגם שנפל, היא גם פגיעה בצדדים שלישיים שהסתמכו על קיום ההליכים.

עוד טענה העוררת כי, התוכנית סותרת את תמ"מ 6 וכי על הוועדה המחוזית, היה לבדוק את החלופות התכנוניות השונות ליעוד אזור התעסוקה החדש, ולא די בכך שוועדת ההיגוי עשתה כן.

הועדה קבעה כי, תמ"מ 6 אינה מחייבת כי בחינת החלופות תיעשה דווקא על ידי הוועדה המחוזית גופה. הלכה פסוקה היא, כי אין פסול בכך שלצורך קבלת הכרעות בעניינים הדורשים מומחיות מקצועית מקבל הגוף המנהלי את הכרעתו של המומחה מטעמו ונשען על מיומנותו המקצועית.

לאור האמור, דחתה ועדת המשנה לעררים את מלוא טענות העוררת והשאירה את התוכנית על כנה.

שתפו אותי

עדכונים אחרונים

דילוג לתוכן